Jewish sources in Slavic traditions: Rabbinic literature

שמחה אסף, משהו לתולדות מהרש"ל, הופיע בתוך ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מרקס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמרקנית למדעי היהדות, (תש"ו), עמ' מ"ה - ס"ג;

 שמחה אסף, לחיי המשפחה של יהודי ביצאנץ, ספר היובל לפרופיסור שמואל קרויס למלאת לו שבעים שנה, מנחה היא שלוחה מאת חבריו, ידידיו ותלמידיו, יצא לאור על ידי ועד היובל בירושלים; ירושלים: הוצאת ראובן מס, (תרצ"ז) 169 -177;

יעקב אלבוים, פתיחות והסתגרות. היצירה הרוחנית-הספרותית בפולין ובארצות אשכנז בשלהי המאה השש-עשרה ( ;(1990

מנכם אלון המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, (ירושלים, הוצאת מאגנס, 1973) ;

ברוך אפשטיין, מקור ברוך (ניו-יורק 1954) ;

אמנואל אטקס, שלמו טיקוצ`ינסקי, ישיבות ליטא פרקי זכרונות (ירושלים,  מרכז זלמן שזר 2004) ;

דב בריש, קטר קהילה (דרוהוביץ 1898) ; 

מאיר בר-אילן, מוולוז'ין עד ירושלים, (תל אביב 1939);246-232

ברכה זק, שומר הפרדס : המקובל רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג ( אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2002 ) ;

שמואל אבא הורודצקי, לקורות הרבנות : קובץ תולדות / מאת ש. א. הורודצקי. ‫ ורשה : תושיה, [תרע"-?];

יונתן מאיר,"מגילת סתרים - ביקורת", ציון עה (תש"ע), 103-97;

דביד מגגיד,תולדות משפחות גינזבורג: הוא ספר דברי הימים לכל בני גינצבורג (בדפוס ל. רבינוביץ וש. סוקולובסקי, 1899) 52-35;

מרדכי נדב, פינסק : ספר עדות וזכרון לקהילת פינסק-קארלין ,כרכים א'+ב' (ירושלים  1977) ;

חיים צ'רנוביץ, תולדות הפוסקים : כולל שלשלת הפוסקים, תכונת חבוריהם ויסודי שיטותיהם בדרכי ההוראה מתקופת הגאונים עד השלחן-ערוך ונושאי-כליו (ירושלים, תשל"ט(

צבי קפלן, מעולם של תורה (ירושלים, 1974) ;

טוביה פרשל, רבי שלום שכנא מלובלין. סיני ק,ב (תשמז) תרפב-תש;

טוביה פרשל, שלום שכנא (מלובלין). לובלין, פולין. פולין: היסטוריה: 3. העת החדשה (מאות 16-18) ;

אמנון רצ-קרקוצקין, חקיקה, משיחיות וצנזורה: הדפסת ה'שולחן ערוך' כראשית המודרניות בתוך: א. באומגרטן, ר. ויינשטיין, א. רז-קרקוצקין (עורכים) טוב עלם: זיכרון קהילה ומגדר בחברות יהודיות בימי הביניים ובראשית העת החדשה, מאמרים לכבודו של ראובן בונפיל, ירושלים: מוסד ביאליק והמכון למדעי היהדות על שם מנדל, (תשע"א)  335-306;

משה צינוביץ, עץ חיים: תולדות ישיבת וולוז׳ין, מוריה, חייה, תלמידיה ותורתה (תל-אביב,1972) ;

מאיר רפלד, המהרש"ל - עיונים בתולדותיו ופרטי משנתו; פרקי מבוא. עבודת גמר במחלקה לתלמוד, (אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, תשמ"ג 1983) ;

מאיר רפלד, המהרש"ל ו"הים של שלמה", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, (אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, תשנ"א 1990) ;

יצחק רון, מהדורת התלמוד שהגיה מהרש"ל,‫ עלי ספר טו (תשמ"ח-תשמ"ט) 65-104; 

יצחק רפאל, הנהגת מהרש"ל,‫ ספר יובל; מוגש לכבוד הרב ד"ר שמעון פדרבוש, (תשכ"א), שטז-שכט;

חיי שלמוני, תולדות. רבי שכנא והתהוות הפלפול, תל אביב תרצ"ה;

ש' שילה, "הרב יעקב ריישר בעל ה'שבות יעקב' - האיש בזמנו לזמנו ולזמנינו", אסופות יא (תשנ"ח), 86-65;

משה שמואל שפירא, תולדות רבינו חיים מוולוז'ין, ווילנא תפריט (ניו-יורק 2000) ;

יעקב שמואל שפיגל,עמודים בתולדות הספר העברי,(1996 )

בן-ששון, הגות יהודית : עיון וחקר ( ירושלים 1987  (

שאול שטמפפר, הישיבה הליטאית בהתהוותה (ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל 2005 ) ;

Majer Bałaban, Die Judenstadt von Lublin (Berlin, 1919), pp. 17–19;

Jean Baumgarten, Introduction to Old Yiddish Literature, ed. and trans. Jerold C. Frakes (Oxford and New York, 2005);

Abraham Cahen, Le rabbinat de Metz pendant la période française, 1567–1871 (Paris, 1886), pp. 294–296;

Joseph M. Davis, Yom-Tov Lipman Heller: Portrait of a Seventeenth-Century Rabbi (Oxford, 2004);

Jacob Elbaum, “Rabbi Judah Loew of Prague and his Attitude to the Aggadah,” Scripta Hierosolymitana 22 (1971): 28–47;

Immanuel Etkes, The Gaon of Vilna: The Man and His Image, trans. Jeffrey M. Green (Berkeley, 2002);

Jay M. Harris, “How Do We Know This?”: Midrash and the Fragmentation of Modern Judaism (Albany, N.Y., 1995);

Simcha Fishbane, “‘Long Live the Tsar’: Rabbi Yechiel Mechel Halevi Epstein and the Russian Government,” World Congress of Jewish Studies 10.B2 (1990), 309–316;

Simcha Fishbane, “A Response to the Challenge of the Modern Era as Reflected in the Writings of Rabbi Yechiel Mechel Epstein,” in Essays in the Social Scientific Study of Judaism and Jewish Society, vol. 2, pp. 96–112 (Hoboken, N.J., 1992);

 Simcha Fishbane, “The Boldness of a Halakhist: Rabbi Yechiel Mechel Epstein and Modernity,” in The Interaction of Scientific and Jewish Cultures in Modern Times, ed. Yakov Rabkin and Ira Robinson, pp. 67–86 (Lewiston, N.Y., 1995);

Sharon Flatto, The Kabbalistic Culture of Eighteenth-Century Prague: Ezekiel Landau and His Contemporaries (Oxford, forthcoming) ;

Edward Fram, “In the Margins of the Text: Changes in the Page of the Talmud,” in Printing the Talmud from Bomberg to Schottenstein, ed. Sharon Liberman Mintz and Gabriel M. Goldstein, pp. 91–96 (New York, 2005);

Edward Fram, My Dear Daughter: Rabbi Benjamin Slonik and the Education of Jewish Women in Sixteenth-Century Poland (Cincinnati, 2007);

Benjamin Gross, “Les empires et Israël dans la vision messianique du Maharal de Prague,” Pardès 36 (2004), 215–224;

Arthur Green, Tormented Master: The Life and Spiritual Quest of Rabbi Naḥman of Bratslav (Woodstock, Vt., 1992);

Lawrence Jay Kaplan, “Rabbi Mordekhai Jaffe and the Evolution of Jewish Culture in Poland in the Sixteenth Century,” in Jewish Thought in the Sixteenth Century, ed. Bernard Dov Cooperman, pp. 266–282 (Cambridge, Mass., 1983);

Lawrence Jay Kaplan, “Rationalism and Rabbinic Culture in Sixteenth Century Eastern Europe: Rabbi Mordecai Jaffe’s Levush pinat yikrat” (Ph.D. diss., Harvard University, 1975);

Jacob Katz, Tradition and Crisis: Jewish Society at the End of the Middle Ages (New York, 1993);

Otto Dov Kulka, “Comenius and Maharal: The Historical Background of the Parallels in Their Teachings,” Judaica bohemiae 27.1–2 (1991), 17–30;

Norman Lamm, Torah Lishmah: Torah for Torah’s Sake in the Works of Rabbi Hayyim of Volozhin and His Contemporaries (New York and Hoboken, N.J., 1989);

Sid Z. Leiman, “The Adventure of the Maharal of Prague in London: R. Yudl Rosenberg and the Golem of Prague,” Tradition 36.1 (2002), 26–58;

Leonard Levin, “Seeing with Both Eyes: The Intellectual Formation of Ephraim Luntshitz” (Ph.D. diss., Jewish Theological Seminary of America, New York, 2002) ;

El‘azar Menaḥem Shakh, The Rosh Yeshivah Remembers: Stories That Inspire the Yeshivah World (Brooklyn, N.Y., 1999);

André Neher, Le puits de l’exil: La théologie dialectique du Maharal de Prague, 1512–1609 (Paris, 1966);

Eugene Newman, Life and Teachings of Isaiah Horowitz (London, 1972);

Nathan Netter, Vingt siècles d’histoire d’une communauté juive: Metz et son grand passé (Paris, 1938), pp. 121–133;

Mendel Piekarz, Ḥasidut Braslav, 2nd ed. (Jerusalem, 1995);

Me’ir Rafeld, “The Controversies of the Sages of Poland in the Sixteenth Century: A Chapter in the History of Jewish Law, Its General Rules and Methods of Decision-Making,” Jewish Law Annual 14 (2003),271–293;

Elchanan Reiner, “The Ashkenazi Élite at the Beginning of the Modern Era: Manuscript versus Printed Book,” Polin 10 (1997), 85–98;

Elchanan Reiner, “Changes in Polish and German Yeshivot in the 16th and 17th Centuries and the Debate on Pilpul,” in Ke-minhag Ashkenaz u-Polin: Sefer yovel le-Ḥoneh Shmeruk: Kovets ma’amarim be-tarbut Yehudit, ed. Israel Bartal, Chava Turniansky, and Ezra Mendelsohn, pp. 9–80 (Jerusalem, 1993);

Elijah Judah Schochet, TaZ: Rabbi David  Levi (New York, 1979).

Nisson Shulman, Authority and Community: Polish Jewry in the Sixteenth Century (Hoboken, N.J. and New York, 1986);

Zosa Szajkowski, Franco-Judaica: An Analytical Bibliography of Books, Pamphlets, Decrees, Briefs and Other Printed Documents Pertaining to the Jews in France, 1500–1788 (New York, 1962), p. 136, nos. 1653–1658;

Isadore Twersky, “The Shulhan ‘Arukh: Enduring Code of Law,” in Studies in Jewish Law and Philosophy, pp. 130–147 (New York, 1982;

Rivka Schatz Uffenheimer, “Maharal’s Conception of Law: Antithesis to Natural Law Theory,” Jewish Law Annual 6 (1987): 109–125;

Bernard Weinryb, The Jews of Poland: A Social and Economic History of the Jewish Community in Poland from 1100 to 1800 (Philadelphia, 1973) ;